אוצר מדרשים
ל״א) מוקדם שהוא מאוחר בענין, כיצד? ונר אלקים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' (שמואל א ג׳:ג׳) והלא אין ישיבה בהיכל כ״ש שכיבה? ואפילו בעזרה אין ישיבה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר ויבוא המלך דוד וישב לפני ה׳ (שמואל ב ז׳:י״ח), ומה ת״ל שוכב? אלא מוקדם הוא, וכן צ״ל ונר אלקים טרם יכבה בהיכל ה׳ ושמואל שוכב. כיוצא בדבר אתה אומר עיני ה׳ אל צדיקים ואזניו אל שועתם, צעקו וה׳ שמע ומכל צרותם הצילם, ואח״כ פני ה׳ בעושי רע להכרית מארץ זכרם (תהילים ל״ד:י״ז) (כי לא יתכן שפסוק פני ה' בעושי רע יבוא קודם צעקו וה׳ שומע כי זה מוסב על הצדיקים).
עין יעקב
מט כִּי הֲוָה נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי, אָמַר: הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל, כּוּלָהּ דְּעַמּוֹנָאֵי הִיא. (ססגריא) [מַסְגְּרַיָא] אִיכָּא בְּבָבֶל, כּוּלָהּ דְּמַמְזְרָאֵי הִיא. בִּירְקָא אִיכָּא בְּבָבֶל, שְׁנֵי אַחִים יֵשׁ (שם) שֶׁמַּחֲלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה. בִּירְתָּא דְּסַטְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל, הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי ה', דְּאַקְפֵי פֵּירָא דְּכַוְּרֵי וְאָזְלוּ וְצָדוּ בְּהוּ בְּשַׁבְּתָא. שַׁמְתִּינְהוּ רַבִּי אֲחִי בַּר יֹאשִׁיָּה, וְאִשְׁתַּמוּד. אַקְרָא דְּאַגְמָא אִיכָּא בְּבָבֶל, אַדָא בַּר אַהֲבָה יֵשׁ בָּה, הַיּוֹם יוֹשֵׁב בְּחֵיקוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. הַיּוֹם נוֹלַד רַב יְהוּדָה בְּבָבֶל, דְּאָמַר מַר: כְּשֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי, כְּשֶׁמֵּת רַבִּי נוֹלַד רַב יְהוּדָה, כְּשֶׁמֵּת רַב יְהוּדָה נוֹלַד רָבָא. כְּשֶׁמֵּת רָבָא נוֹלַד רַב אַשִׁי. לְלַמְּדְךָ, שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת א׳:ה׳) "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", עַד שֶׁלֹּא כָּבְתָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי. שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א ג׳:ג׳) "וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב" וְגוֹ'.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
כי הוה ניחא נפשיה דרבי אמר הומניא איכא בבבל כולה דעמונאי היא. מסגריא איכא בבבל כולה דממזראי היא. בירקא איכא בבבל שני אחים יש שם שמחלפים נשותיהם זה לזה. בירתא דסטיא איכא בבבל היום סרו מאחרי ה׳ דאקפי פירא דכוורי ואזלו וצדו בהו בשבתא שמתינהו ר׳ אחי בר יאשיה ואשתמוד. אקרא דאגמא איכא בבבל אדא בר אהבה יש בה (ע״ב) היום יושב בחיקו של אברהם. היום נולד רב יהודה בבבל דאמר מר כשמת רבי עקיבא נולד רבי. כשמת רבי נולד רב יהודה. כשמת רב יהודה נולד רבא. כשמת רבא נולד רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר (קהלת א ה) וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי שנאמר (ש״א ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב וגו׳: